מיחזור שפכים בגולן

תכנון מכוני הטיפול בשפכים כולל מספר שלבים. השלב הראשון - בחינת נתוני התוכן של השפכים המתוכננים להגיע למט"ש. לאחר איסוף ועיבוד נתוני השפכים מתבצע ניתוח חלופות לטיפול בשפכים. ניתוח החלופות בוחן את מרכיבי עלות הקמת המתקנים, עלות הטיפול והאיכויות הצפויות בסיום התהליך. דרישות התכנון התייחסו למספר מרכבים: המרכיב הראשון היה כמות השפכים היומית הממוצעת ויכולת המערכת להתמודד עם מצבי קיצון של ימי גשם בהם כמות השפכים היומית גבוהה עד פי שלוש מהכמות היומית הממוצעת. המרכיב השני הוא היכולת הביולוגית של מערכת המט"ש לטפל בשפכים עד לרמת האיכות הנדרשת במוצא המט"ש. התייחסות נוספת נדרשת לאמצעי הסינון והחיטוי הנדרשים במסגרת הטיפול בשפכים. שקלול כל הנתונים הנ"ל תוך בחינה כלכלית של הקמה והתפעול השוטף של המכון לטיפול  בשפכים.

מט"ש מיצר ודינור הם מטשי"ם ייחודיים מבחינת הרכב השפכים במט"ש מיצר תוכנן המט"ש ל6000 תושבים ו6000 חולבות. יחס של אחד לאחד בין חולבת לתושבים הטכנולוגיות החדשניות ששולבו במטשי"ם, טרם נוסו בישראל ע"מ לטפל בשפכים המורכבים מצד אחד ולעמוד בערכי מוצא המט"ש להשקיה בלתי מוגבלת.

במט"ש מיצר, נבחרה חלופת בוצה משופעלת אשר שילבה מצע מקובע. מדובר בטכנולוגיה המשלבת נשאים מפלסטיק בתוך הריאקטורים הביולוגיים במט"ש. בשיטה זו ניתן לצמצם את נפח הריאקטורים ולשלוט באופן טוב יותר על אוכלוסיית הביומסה במט"ש. כמו כן מסייעת טכנולוגית המצע המקובע בהרחקת חנקן המצוי בערכים גבוהים בשפכי רפתות. עלות מט"ש מיצר הגיעה לסך של עשרים וחמישה מיליון ₪.

אתגר שפכי הרפתות: הפתרון במט"ש דינור

במט"ש דינור לישובים אלוני הבשן, קשת, יונתן ואניעם המצב מורכב עוד יותר. מספר התושבים בישובים המחוברים למט"ש בשנת 2011 היה כ-1700 נפש עם צפי לגידול לשנת 2025 ל-2500 תושבים מצד שני מספר החולבות המרוכזות בשלוש רפתות הגיעה ל2000 חולבות. החלופה שנבחרה הייתה תהליך טיפול מנתי (Sequencing Batch Reactor – SBR) מושתת על עקרון הבוצה המשופעלת, אולם בניגוד לתהליך הקונבנציונלי נעשה התהליך במנות.

SBR כולל שני ראקטורים מקבילים, הפועלים לסרוגין. כל שלבי הטיפול (כולל ההצללה) נעשים בריאקטור. הריאקטורים פועלים לסירוגין, כך שבזמן שבאחד הריאקטורים מתרחש תהליך הטיפול, השני נמצא במילוי, ולהיפך. עלות ההקמה של מט"ש דינור מתקרבת לחמש עשרה מלש"ח. זו הוצאה גבוהה מאד ביחס לכמות השפכים אך עומסי השפכים אשר הם בעיקרן שפכי רפתות חייבו השקעה זו ע"מ לתת מענה. מימון מפעלי הביוב בגולן נעשה ע"י תושבי הגולן באמצעות היטלי ביוב ובהשתתפות ממשלת ישראל אשר הכירה בצורך המיוחד של פתרון למערכת הביוב בגולן.

בשלב המילוי (הכנסת שפכים על בוצה, ללא אוורור) מתרחשים התהליכים האנוקסיים (דה-ניטריפיקציה) והאנאירוביים (הרחקת זרחן ביולוגית); בשלב האוורור (הנמשך מספר שעות) מתרחשים תהליכי הניטריפיקציה, הרחקת ה-BOD, והטמעת הזרחן. לאחר סיום התהליך האירובי, מופסק האוורור, ובתנאי ההשקטה הנוצרים, שוקעת הבוצה לקרקעית הראקטור.

הקולחים מפונים לאחר פתיחת מערכת לפינוי הקולחים המוצללים הנקרא decanter, שיכול להיות מסוג קבוע (פשוט יותר, מבטיח שנפח הקולחים המפונים תמיד זהה, אולם אינו רגיש לאיכות הקולחים המפונים) או נייד (מורכב יותר אלקטרומכנית, אולם מבטיח פינוי קולחים ברמה גבוהה ביותר).

לאחר פינוי הקולחים, מפונית מהקרקעית כמות בוצה עודפת כנדרש לפי נתוני  התהליך.

הבוצה העודפת ממט"ש מיצר מועברת למתקן סמוך המטפל בבוצות חקלאיות בעיקר פרש רפתות ובבוצות המטשי"ם. מתקן ה"ביוגז" שהוקם ע"י חברת אקו אנרגיה גולן וביוזמת המועצה האזורית גולן. הוא מתקן אזורי המסייע בשמירה על איכות הסביבה בגולן . חברת אקו אנרגיה גולן מפנה את כל זבל הרפתות מהמאצות הנמצאות בסמוך לסככות הרפת. פעולה זו היא פעולה משלימה למערכת הביוב האזורי ומונעת גלישת זבל פרות ובימי החורף זבל מהול במים לסביבה.

מתקן הביוגז הופך את זבל הפרות לגז מתאן ובאמצעות הגז מופעלים גנרטורים המספקים חשמל למערכת הארצית בכמות של שני מגוואט.

הקולחים מועברים לטיפול שלישוני (סינון וחיטוי).